גזר דין בתיק תפ"ח 1148/05

השופטת ב. אופיר-תום, אב"ד

1 .         שניים הם האישומים המיוחסים לנאשמים - אב ובנו - בכתב האישום נשוא תיק פשע חמור זה, בהם הואשמו השניים בעבירות אלימות קשות.

הנאשמים, כך לפי כתב האישום בו הודו במסגרת הסדר הטיעון שקשרו עם התביעה, חברו יחדיו על מנת לבצע מעשי תקיפה ואלימות במתלונן, אילן ענתר, שהיה בעבר חברו של הנאשם 1.

תחילה, כפרו השניים בכל שיוחס להם בכתב האישום, ואולם, בטרם החלה שמיעת  ההוכחות בתיק, נקשר ביניהם ובין התביעה, הסדר טיעון שבמסגרתו הוגש כתב האישום המתוקן נשוא דיון זה, בו הודו שניהם כאמור, על פי המוסכם בהסדר.

2 .         מעיון בעובדות כתב האישום המתוקן עולה תמונה קשה של אלימות ואיומים בהם נקטו שני הנאשמים כנגד המתלונן, על רקע של כלום.

מן האישום הראשון עולה, כי במועד כלשהו בחודש ספטמבר 2005, נפל סכסוך בין הנאשם 1 ובין חברו משכבר הימים. ביום 10.9.05, בשעה 15:00 או בסמוך לכך, הגיע הנאשם 1 לביתו של המתלונן בבת ים, ואיים עליו כי בנו רועי - הוא הנאשם 2 - יפגע בו.

בסמוך לאחר מכן, כאשר שהה המתלונן עם משפחתו בחוף הסלע הסמוך לביתו, הגיעו לשם שני הנאשמים כשהם מצוידים באקדחים. השניים התקרבו אל המתלונן והציגו לו את אקדחיהם אותם נשאו בחגורות מכנסיהם.

בפועל, כך כתב האישום, נשא הנאשם 1 על גופו, מצית דמוי אקדח תופי (להלן - האקדח המצית) בעוד הנאשם 2, נשא על גופו אקדח של ממש, מסוג C.Z מספר D94400.

בהתקרבם אל המתלונן, שלף הנאשם 1 את האקדח המצית מחגורת מכנסיו וכיוונו לעבר  המתלונן. משזה זינק לעברו על מנת להגן על עצמו, התפתח מאבק בין השניים. בשלב זה, שלף גם הנאשם 2 את אקדחו, וכיוונו לעבר המתלונן, כשהוא מבצע תנועות ירי על מנת להפחידו.

דודתו של המתלונן, שהבחינה במתרחש, התקרבה למקום, ותפסה בידו של הנאשם 2, בדורשה ממנו להרפות מן המתלונן; לשווא. בתגובה להתערבותה במאבק, תקף הנאשם 2 את המתלוננת, כשהוא מכה בה באקדחו, עד שנפלה ארצה ונחבלה בעורפה ובאוזנה.

בהמשך, תקפו הנאשמים את המתלונן באגרופים בכל חלקי גופו, וכך, עד שהגיעו למקום,  פקחי החוף ושוטרים.

כאשר ניסה מנהל הפיקוח, מר ציון קדוש, להפריד בין הניצים, הותקף גם הוא על ידי הנאשם 1, שהיכהו בצווארו, באקדח שנטל מידי בנו, הנאשם 2.

אקדח זה, כך כתב האישום, היה אקדח שנגנב בתאריך 17.12.01, בעת פריצה לביתו של אחד, מיכאל מיירוב מבת ים.

3 .         בעקבות מעשיהם המתוארים לעיל, הואשמו תחילה, שני הנאשמים, בניסיון לרצח, ואולם, במסגרת הסדר הטיעון הומרה עבירה זו בעבירות אלימות אחרות, ועם הודייתם במיוחס להם, הורשעו השניים בעבירות נשוא כתב האישום המתוקן, כדילהלן:

הנאשם 1 הורשע בעבירת החזקת נשק שלא כדין, לפי סעיף 144(א) רישא לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן - החוק); בעבירת  תקיפה, לפי סעיף 379 לחוק, ובעבירת  איומים, לפי סעיף 192 לחוק.

הנאשם 2 הורשע בעבירת החזקת נשק שלא כדין, לפי סעיף 144(א) רישא לחוק; בעבירת תקיפה הגורמת חבלה ממשית, לפי סעיף 380 לחוק; ובהחזקת נכס חשוד, לפי סעיף 413 לחוק. 

4 .         בכך טרם תם סיפור העובדות נשוא דיון זה. מן האמור באישום השני המיוחס לנאשם 2 בלבד, עולה, כי כל מעשיו של הנאשם הזה, כנגד המתלונן, בוצעו על ידו בתקופה בה אמור היה לשהות במעצר בית מלא שהוטל עליו בתיק ב"ש 2183/05 של בית משפט השלום בראשל"צ, לפי צו בית המשפט מיום 24.3.05. על פי צו זה, נדרש הנאשם לשהות בבית דודתו עד תום ההליכים נגדו בתיק הפלילי שהתנהל נגדו באותה עת, בגין עבירת תקיפה בנסיבות מחמירות ונסיון פציעה שיוחסו לו שם.

משהודה הנאשם 2 גם בעובדות אלה של הפרת תנאי השחרור בתיק הנ"ל, הורשע בנוסף, גם בעבירה של הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(ב) לחוק.

5 .         בטענה לעונש, הסבירה התובעת, כי הוסכם על התביעה לשמוט מכתב האישום המתוקן, את עבירת הניסיון לרצח בה הואשם הנאשם 2 בכתב האישום המקורי, בשל הקושי בו נתקלה התביעה בבואה להוכיח את יסוד הידיעה שהיתה לו, לגבי הימצאות מחסנית כדורים באקדח בו החזיק.